אפריל 2014

כחול לבן רבותיי: הקשר הציוני של אילנה גור

כשיום העצמאות מתקרב וכמעט בכל מרפסת נתלה דגל המדינה, רובנו מנסים להיצמד ולשמוע עוד פיסת מידע על מה שהיה כאן קודם. אומרים שהיה כאן שמח לפני שנולדנו. ייבשו ביצות, חיו בשיתוף ובעיקר הקימו מדינה. קטנה, אינטימית אך כזו שגם מושכת אליה מיליוני תיירים במהלך השנה. את סיפורו של תחילת הישוב היהודי והדמויות הבולטות שאחראיות על עיצוב נופה של ישראל אפשר למצוא בספרייה של מוזיאון אילנה גור. אחד החדרים הקסומים של המבנה כולל בין היתר ספרי היסטוריה, המהווים עדות כתובה למהלכים של בניית המדינה. החדר שממוקם בקומה השנייה של המבנה וצופה כל על כל החדרים מלמעלה, הוקדש לסבה של גור, ד"ר יוסף ספיר. איש אשכולות, ציוני נלהב, גניקולוג, פסל וצייר שהיה פעיל בין היתר בתנועת "חובבי ציון" וחיבר ב-1903 ספר הסברה בשם "חלוצי התחייה" המתייחס לציונות ותולדותיה. ספר זה לתפוצה עולמית ותורגם למספר שפות. בספרייה האמורה מוצגות גם עבודות אמנות של ספיר, המתארות סצנות חשובות בהיסטוריה המקומית כגון מאורעות תרפ"ט והקרב של טרומפלדור.

נושא הציונות של אילנה גור איננו מסתיים בשורשיה המשפחתיים. גור אמנם מחלקת את חייה בין ישראל וארצות הברית מזה 40 שנה, אך את עבודותיה היא מקפידה לייצר כאן, בישראל. חומרי הגלם מקומיים וכך גם התוצר הסופי. תהליך העבודה, התגלגלות הרעיון והולדתו הסופית תמיד נעשים בגבולות הארץ. כך לדוגמה הגולגולות ששולבו בסדרת רהיטי הגולגולות הנודדת בימים אלו בתערוכות בניו יורק, נמצאו באזור צפון ארץ. הגולגולות נשטפו וחוטאו על ידי גור ושולבו ברהיטי הברונזה והזכוכית. לא פעם ציינה גור בכלי התקשורת שהמקורות, השורשים והלב הפועם של יצירותיה שוכנים בארץ. כך היה תמיד וכך, היא תמשיך גם ביצירותיה העתידיות.  

 
 
_____________________________________________________________________________________________________________
 
 
 

מה חדש?

ביקור ממלכתי:
ג'וליה אלין גילארד, ראש ממשלת אוסטרליה לשעבר והאישה הראשונה בתפקיד זה,
הגיעה לבקר במוזיאון אילנה גור.

 

 

 

 

 

 

אורין כהן זכה בתחרות הרישום החופשי
שנערך החודש במוזיאון.

 

 

 

 

 

טל גורדון התרגשה מהסיורים והפעילויות
שנערכים במוזיאון וכתבה על זה באתר הבמה

 

 

 

 

 

 

 
 

_____________________________________________________________________________________________________________
 
 
 

אביב הגיע: פריחה ולבלוב בין כותלי המוזיאון

בשעה טובה היא הגיעה. העונה שגורמת לכולם לחייך. הפרפרים מעופפים מפרח לפרח והצמחייה מלבלבת ומשמחת. גם במוזיאון אילנה גור הטבע שר לכבוד האביב .זה בא לידי ביטוי בצמחייה הטבעית שצומחת מתוך אבני המבנה העתיק ומאופיינת לאזור המקומי, וכמו כן גם ביצירות האמנות השונות שפזורות במוזיאון. זו הטבעית שיוצאת ונראית החוצה משתייכת לקבוצת "לוע-ארי". עליו פניו, אולי תראה לעוברים ושבים כצמח פרא שטיפס לו במקרה, אך מדובר בצמח עתיק שהגיע לארץ מאזור סיציליה, כשנתקע בסנדליהם של צליינים אשר עלו ארצה. כך, פוזר הצמח במקומות שונים בארץ, במיוחד בירושלים ויפו והפך לאחד מסימני ההיכר של הצמחייה המקומית. בית גידולו של  לוע-ארי הוא למעשה סדקי אבנים וצוקים. הוא מצוי גם בחומות העיר ירושלים ובפריחתו שנערכת ממש בתקופה זו של השנה הוא מניב צמחיה בגוון צהוב-ורדרד. יתרונות הצמח האמור אקולוגיים במיוחד והוא איינו מצריך השקיה בכמויות גדולות. כמו כן, הוא מנביט את עצמו ומעניק חן ועושר למבנה שעליו הוא בוחר להיתפס ולצמוח. הפריחה השנייה שהוזכרה קודם, נוכחת במוזיאון בסדרת פסלי "האדמה" מעשה ידי אילנה גור. "עשב פרא" שפיסלה גור ב-2004 הינה עבודה שעשויה מכלי חקלאות המציגה מעין סבך של פרחים צבעוניים. בעבודה האמורה גם שאריות של ברזל תעשייתי וכלי עבודה חלודים שמצאה האמנית במקומות שונים. הרעיון העיקרי בעבודה זו ובכל הסדרה האמורה (שאף הוצגו בתערוכה ייחודית במוזיאון תל אביב ב-2006), היה להפוך את כל מה שלא בשימוש, את המוזנח ואת הזבל למשהו פורח ומרחיב לב. צבעוני, צומח, ובעיקר חי. נוף ילדותה של גור בטבריה של שנות ה-30 חשף בפניה שדות פתוחים ומכאן, בעבודות האמורות האמנית כמו חוזרת לאותו הנוף מלבב ובתולי של טרום מדינת ישראל.
 

 
_____________________________________________________________________________________________________________
 

מה מצפה לכם בגיליון מאי?

לכבוד ל"ג בעומר - אש אש מדורה: יצירות סוערות כמו להבת האש

לכבוד שבועות – עובדי אדמה: בואו לראות מה אפשר לעשות עם מחרשות ומורגים ישנים