אביב הגיע: אפשר לעלות לגג

 
ב-20 במרץ נפתחה עונת האביב באופן רשמי. שמונה ימים לאחר מכן, הזזנו כולנו את המחוגים לטובת שעון קיץ. אין הכוונה שלא הרגשנו את סימני העונות קודם לכן, אלא שעכשיו הן מקבלות לגיטימציה אם תרצו. אפשר כבר להתחיל ולסדר את הבגדים הקצרים שוב בארון ולהיפרד אט אט מהמעילים והסריגים העבים. אחד הדברים הקסומים שהארץ הים תיכונית שלנו ניחנה בה הוא מזג האוויר. חמים, נעים ומנחם. ימי החורף נותרים בודדים אל מול עונות האביב והקיץ, שמצליחות להתחבב לא רק על המקומיים, אם כי גם על תיירים רבים שבאים לבקר אותו במיוחד בעונות אלו. עכשיו, כשקרני השמש התל אביבית עדיין לא קופחות והלחות איננה גורמת לנו להזיע תוך שהייה קצרה בחוץ, זה הזמן המושלם לנצל את גג המוזיאון שמהווה גן פסלים אותנטי. הנוף הקסום שנשקף ממנו מעניק תצפית מהפנטת של רצועת החוף של תל אביב יפו. מצד אחד שוכנת העיר המודרנית והתזזיתית ומצד שני, נפרשת לה העיר העתיקה. רק אחרי שעליתם לגג ונרגעתם על מול הנוף הכחול ששטף לכם את העיניים והנשמה תוכלו להתפנות ולהסתכל סביבכם על התצוגה המרשימה. הגג כאמור, משמש כגן פסלים. הצמחייה מטופחת באופן אישי על ידי אילנה גור כמו גם הפסלים שאורגנו על ידה בצורה מופתית.  פסלי ברונזה של דמויות גדולות במיוחד לצד פסלי חיות ועופות, שעשויות מחלקי מתכת חלודים חוברים להם בצורה הרמונית. כל אלו כמו ממוסגרים על רקע של כדי חרס עצומים ועתיקים המונחים על מעקה האבן של הגג. הכדים נרכשו על ידי אילנה גור ממקומות שונים ברחבי הארץ וגם הם כמו הנוף הים תיכוני, הצמחייה ומזג האוויר מאפיינים בצורה ויזואלית את המיקום הגיאוגרפי על יופיו וקסמו. אם הגעתם עד הלום ועליתם לבקר אותנו בנקודה הגבוהה של המוזיאון, זה בדיוק הרגע ללחוץ על המצלמה בטלפון ולתעד את עצמכם ויקירכם.
 
_____________________________________________________________________________________________________________
 
 
 
מה חדש?
 
 
 
 
 
 
_____________________________________________________________________________________________________________
 
 
 
על הפנים: מסכות ולא רק בפורים 
 
לאורך כל השנה החדר האפריקאי שבמוזיאון אילנה גור נחשב בגדר של אנתרופולוגיה, אך בחג פורים הוא מקבל משנה תוקף. החדר שכולל אוסף פרטי של גור מכיל פריטים פונקציונאליים שנאספו על ידי האמנית במהלך השנים לרבות, כיסאות מיטת יולדת וכלי אוכל, לצד מסכות ודמויות שבטיות. האחרונות, הופכות למסתוריות ומסקרנות יותר כשנכנס אדר ואלו, בהחלט מרבות בשמחה. בניגוד לשימוש היהודי בפורים או אפילו השימוש הנוצרי בחג ליל הקדושים (הלווין), המסכות הפרימיטיביות שנעשו ועוצבו על ידי השבטים האפריקאים, שימשו את המקומיים לטקסים ופולחנים כגון גירוש רוחות, ייצוג האבות הקדמונים, הילולות ושאר טקסים דתיים וחברתיים. רוב המסכות המוצגות בחדר האפריקאי שבמוזיאון עשויות עץ  מגולף. כידוע, מדובר בחומר הזמין ביותר שהיה לשבטים אשר חיו בטבע, לצד שימוש ברפיות, חבלים, חרוזים, צדפים וקליפות של פירות. בתחילת המאה ה-20 האדם הלבן לא ידע איך לפענח ולפצח את האמנות האפריקאית ואפילו המסכות נראו בזמנו לא ברורות. מה שכונה בעבר "ברברי", הפך עם השנים לאקזוטי ומסתורי והמודעות, לפריטים האותנטיים של השבטים התעצמה. כיום, ניתן לראות מחלקות גדולות במוזיאון הנחשבים בעולם וביניהם, המטרופוליטן שבניו יורק ומוזיאון ישראל השוכן בירושלים, אשר מקדישים לנושא האמור מקום מכובד וראוי. במוזיאון האחרון מתקיימת בימים אלו תערוכת מסכות אבן העתיקות ביותר בעולם המתוארכות לפני 9,000 שנה. התערוכה נקראת פנים אל פנים ומבוססת על מחקר שנערך במהלך העשור האחרון והיא כוללת תריסר מסכות שנמצאו באזור מדבר יהודה. ההבדל בין מסכות האבן לעץ מלבד חומר הגלם כמובן, הוא האפיון והעיצוב. מסכות האבן מציגות מעין סכמה של סימון חורים המציינים את העיניים והשיניים ואילו מסכות העץ, מביעות אפיונים פיזיולוגיים עם שוני מסוים בין השבטים השונים עם שילובים של צבעים וחומרים נוספים. 
 
 
_____________________________________________________________________________________________________________
 
בגיליון הבא:
 
האם את/ה יודע/ת שהמבנה של המוזיאון הוקם במאה ה-18?
 
מי היו האנשים שגרו במבנה עוד לפני שהוקם המוזיאון?
 
לכמה חילופי שלטון היו עדים קירות המוזיאון? ואיזה ממצאים ארכיאולוגים וארכיטקטוניים נמצאו פה?
 
עוד על האוצרות ההיסטוריים ו"עבר הווה ועתיד- שלוש דתות ואלוהים אחד"- הירשם לאחד מהסיורים המיוחדים בפסח.
 
לפרטים נוספים: Etty@ilanagoormuseum.org, +972(0)36837676 #28