יפו העתיקה מוזיאון אילנה גור עתיקות בישראל

מבנה מוזיאון אילנה גור - יפו העתיקה

את מבנה מוזיאון אילנה גור לא ניתן לפספס. הוא נישא על גבעה ביפו העתיקה ומהווה פנינה אדריכלית ויצירת אמנות בפני עצמה על רקע נופה הייחודי של ארץ ישראל. במהלך הסיור בו, המבקרים יוצאים למסע מרתק שמתחיל במאה השמונה עשרה. המבנה הוקם כבית היהודי הראשון מחוץ לחומות יפו בשנת 1742, על ידי הגביר יעקב זונאנה, שכיהן כראש "ועד פקידי קושטא" בקונסטנטינופול ודאג לשלם את חובותיה הכספיים של הקהילה היהודית. שימושו המקורי של המבנה היה כחאן לעולי רגל אשר הגיעו דרך הים ועצרו במקום מספר ימים לפני שהמשיכו בדרכם לירושלים.

למבנה שלוש קומות. קירותיו המאסיביים תואמים לאדריכלות האופיינית של התקופה, ויתרה מכך, מתאימים לפונקציה שלשמה הוא נועד. מעבר להיותו תחנת ביניים עבור העולים הוא שימש גם כמקלט מפני שודדים שהסתובבו מחוץ לחומות העיר העתיקה. בקומה הראשונה נמצא אטריום מרכזי שבו שיכנו את בעלי החיים והבהמות. משני צידי האטריום ישנם פתחים בצורת קשתות המובילים לשני חללים מאורכים, בהם המתארחים סעדו. הקומה שמעל שימשה ללינה ובה גם פטיו מרכזי המאפשר כניסה ויציאה אל המרפסת דרך מספר חללים.

במחצית השנייה של המאה ה - 19 שימש המבנה כבית חרושת לייצור סבונים ותמרוקים על בסיס שמן זית. ענף יצוא זה שימש באותם הימים כענף יצוא פופולארי בארץ ישראל ולפיכך, המקומיים נאלצו לעיתים לייבא זיתים מסוריה בשל מחסור בחומר גלם טבעי זה. בשנות ה-50 מבנה המוזיאון שימש למגורים בתנאי תברואה קשים, ללא אספקה סדירה של חשמל ומים לעולים יהודים מארצות הבלקן ששוכנו ביפו העתיקה. משנת 1949 שימש המבנה בחלקו גם כבית כנסת לקהילת יהודי לוב.

בשנות השבעים יפו העתיקה משכה אליה אמנים רבים שהחליטו להשתכן באזור ולפתוח בו גלריות קטנות וייחודיות. גם אילנה גור הגיעה לאזור, ובשנת 1983 רכשה חלק קטן מהמבנה העתיק שישמש אותה בעת ההיא כדירה פרטית הצופה לים התיכון. בתחילת שנות ה - 90 החליטה גור לפתוח מוזיאון בישראל  שבו תוכל להציג את יצירותיה ואת אוסף האמנות העצום אשר באמתחתה. בהמשך, היא רכשה את שאר המבנה מבלי שהיא יודעת מה הוא טומן בחובו. היא החלה מיד בעבודות השחזור האינטנסיביות שארכו כשלוש שנים, שבמהלכן התגלו ממצאים מרתקים שהצביעו על גלגוליו ההיסטוריים של המבנה.