פתיחת תערוכה חדשה "חיים דיוניסיים"


 

חיים דיוניסיים

יום שישי | 23.11.18 | 12:00

אוצרת: נאוה סביליה שדה
משתתפים (לפי סדר א"ב):  גד אפוטקר, אניסה אשקר, נטע ליבר שפר, סיגלית לנדאו,
מירה מיילור, דורית פלדמן, מנשה קדישמן, דור קונפינו, יוסף קריספל.

 

ואולם למעשה, טובות שאין למעלה מהן מביא לנו השגעון.

אותו שגעון שאינו אלא מתת אלוהים […]

עניין נאה הוא השגעון, כשהוא בא על האדם בגזירה אלוהית […]

והנתפס לשגעון בדרך הנכונה וכפוף להשראה אלוהית,

נמצא לו, אפוא, בזכות שגעונו

פדות מכל הרעות אשר באוהו.

(אפלטון, פידרוס, בתרגום י"ג ליבס, שורות 244-245)

 

החוויה הדיוניסית היתה אחת החוויות המהותיות ביותר בעולם העתיק. פולחנים לכבוד האל דיוניסוס נערכו למטרות שונות: חגיגת הבציר ובוא האביב; חגיגה לכבוד הבשלת היין; בקשה לפוריות; חניכה במעבר מנעורים לבגרות; יצירת מצב של שחרור זמני מעול היומיום לשם היטהרות )קתרזיס), והגעה לשלווה עילאית (אאופוריה); יצירת אשליה של התמזגות עם הנשגב האלוהי והבטחת חיי נצח בעולם הבא.

במהלך האווירה היצרית של הפולחן הדיוניסי – הבכחנליה, הביאו עצמם המתקדשים למצב של אקסטזה ופורקן יצרים, תוך שבירה זמנית של מחיצות חברתיים. שיאו של הפולחן מכונה פַּנְדֶמוֹנְיוּם, שמשמעותו – מהומה, רעש מחריש אוזנים, אנדרלמוסיה. זהו השלב במהלך פולחן האל דיוניסוס בו האקסטזה הדתית מגיעה לשיאה ומובילה להיטהרות, הזדככות והתעלות. החוויה הדיוניסית נקשרת אף להדוניזם – תפיסת עולם שנוסחה על ידי הפילוסוף בן המאה הרביעית לפנה"ס אפיקורוס, אשר העמידה את הנהנתנות כערך וכמטרת חיים. תפיסת הנהנתנות האפיקוראית היתה מעוגנת בסייגים ברורים, בעוד שבעולם הרומי הפך ההדוניזם להוויה דקדנטית משולחת רסן.

באורח מעניין, דימויים ומוטיבים דיוניסיים והקשרים לפולחן, יסורי חניכה, היטהרות וקתרזיס קיימים באופן גלוי או סמוי, במודע או שלא במודע ביצירתם של אמנים ישראליים. לתערוכה זו משמעות מיוחדת בחלל מסויים זה, מוזיאון אילנה גור, אשר מתאפיין במעין גודש וחושניות דיוניסית. שולחן הברונזה העמוס רמסים בקומה הראשונה, מעלה בזכרון הקשרים להוויה הרומית היצרית של אכילה פרועה ומשולחת רסן. הקשר זה עשוי להעלות מחשבות אודות משמעות הדקדנס בהקשר לגרגרנות, חומרנות ובְּזות. דימוי דיוניסי אחר הינו הקולבים הפאליים באחת מפינות המוזיאון, אשר מתכתבים עם דימוי הפאלוס בעולם הקלאסי, שהינו מוטיב דיוניסי מובהק, איפיין אלי פוריות וסימל את מקור החיים. באופן זה מתקיים מעין דו שיח יחודי ויוצא דופן בין תערוכה זו לבין תצוגת הקבע במוזיאון אודות החוויה הדיוניסית והדקדנס, כמטאפורה לזמן ולמקום הנוכחיים.

כל אחד מהאמנים שנבחרו מציג פן מסויים של ההיבט הדיוניסי בחיים בישראל של היום: שאלות אודות גשמיות ורוחניות, פולחן, יצרים, אחרוּת, דקדנס ועוד.

החיבור החד פעמי בין העבודות בתערוכה זו לחלל מוזיאון אילנה גור וכותרת התערוכה – "חיים דיוניסיים" מעלים שאלות אודות מהותם של החיים בזמן ובמקום הנוכחיים: האם חיים אלו הם בגדר הדוניזם בעל סייגים, נהנתנות מתוך גבולות ומודעות; או שמא המציאות הישראלית הינה סוג של הדוניזם רומי דקדנטי מופקר וחסר רסן, כיסוי המציאות במסך ורוד כמתוך שכרון חושים?

 

שיח גלריה בהשתתפות אוצרת התערוכה יתקיים ביום שישי 7.12.18 בשעה 12:00

כניסה חופשית לאירוע הפתיחה!

יוסף קריספל, ללא כותרת (בכחוס), 2014, שמן על בד, 87*105 ס"מ

התערוכה תוצג בין התאריכים: 23.11.2018 – 23.12.2018

print